איפה הכי כדאי להתבגר? המדיניות בישראל פחות חברתית בנוגע לבוגרי פנימיות אפילו בהשוואה לארצות הברית

ד"ר תהילה רפאלי

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-0/cp0/e15/q65/p240x240/24909882_168967050258265_1054153022193476015_n.jpg?oh=dbd26c66eab8849924b03897a5530f05&oe=5AC69178בשבועות האחרונים נחלה מדיניות הרווחה בישראל עוד כישלון. החוק שנועד לסייע לצעירים חסרי עורף משפחתי נדחה בקריאה טרומית. החוק היה מיועד בין השאר לסייע לצעירים שהמדינה הוציאה אותם מביתם כילדים כי הוריהם סיכנו אותם או התקשו לספק להם תנאים מיטיבים. הצעירים האלו נאלצים בגיל 18, עם סיום השהות בפנימייה או באומנה להתמודד לבדם. בישראל ארגוני מגזר שלישי ויזמות מקומית לקחו על עצמם לסייע לאוכלוסיית בוגרי הפנימיות. ניתן ללמוד על התרומה של הליווי הניתן לאוכלוסייה מכתבתה של שרי מקובר-בליקוב שהתפרסמה לאחרונה בידיעות אחרונות תחת הכותרת "החיים: מדריך הישרדות".

העדר החקיקה עבור צעירים אלו משאיר את ישראל הרחק ממדינות רווחה אחרות הדואגות לצעירים בסיכון ובייחוד לאלו שגדלו במסגרות השמה חוץ ביתיות. במדינת ישראל שנת 2017 אנחנו בפער אפילו ביחס למדיניות הרווחה של ארה"ב.

על מנת ללמוד יותר כיצד מתפתחת ונראית מדיניות לטובת אוכלוסיית הצעירים בסיכון, ובאופן ספציפי לטובת בוגרי השמה חוץ ביתית, ראיינתי את ד"ר איימי דבורסקי (Dr. Amy Dworsky) שהגיעה לארץ כמרצה אורחת לכנס בנושא: "צעירים במצבי סיכון בישראל: מחקר, מדיניות ופרקטיקה" שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון.

את יכולה לספר לי על המדיניות עבור בוגרי השמה חוץ ביתית בארה"ב?

החל מאמצע שנות ה-80 התפתחה חקיקה פדרלית בנושא של ניהול חיים עצמאיים של בוגרי השמה. תקציב פדרלי היה זמין למדינות וכל מדינה קיבלה תקציב בהתבסס על מספר הילדים בהשמה חוץ ביתית. אולם לא היו מגבלות או הגדרות ברורות לגבי איזה שימושים ניתן לעשות בתקציב הזה. התקציב היה מוגבל ולא יכול היה לתת מענה לכל הצעירים שהיו זקוקים לו.

בשנת 1999 התקבל חוק שכונה "חוק צ'אפי" (על שם חבר הסנאט ג'ון צ'אפי אשר יזם אותו). החוק הכפיל את המימון לטובת בוגרי השמה וגם כלל דרישות מהמדינות שמקבלות את המימון לסייע לצעירים שכבר עזבו את מסגרות ההשמה, לתת להם ביטוח בריאות ולהשתמש בכסף לצורך מתן מסגרות מגורים מה שלא התאפשר בחקיקה הקודמת. החקיקה הזו הגדילה משמעותית את התקציב אולם עדיין לא היה בו מספיק כדי לאתר כל בוגר השמה ולספק את כל הצרכים של הצעירים הללו.

השינוי השלישי הגדול היה בשנת 2008 כאשר המימון הפדרלי לשירותי האומנה הוארך עד גיל 21. לפני כן, מדינות יכלו להאריך את השהות באומנה עד גיל 21 אולם לא היה מימון פדרלי. עם זאת, המדינות לא חייבות לאמץ את המדיניות הזו. כרגע חצי מהמדינות בערך אימצו אותה וחצי לא. כך שיש מציאות מאד מוזרה בארצות הברית שאתה מקבל מענה שונה לחלוטין בהתאם לאיפה שנולדת.

מה שחשוב לדעת לגבי החוק הפדרלי (משנת 2008) היא שכדי ליהנות מהתקציב הפדרלי הצעירים צריכים לעמוד בדרישות מסוימות. הם צריכים או ללמוד, או לעבוד, להיות בהכשרה מקצועית או להשתתף בתוכנית שמוגדרת כמסירה חסמים לתעסוקה (לדוג' קבלת טיפול פסיכיאטרי או טיפול לגמילה משימוש בחומרים). ישנה התחשבות בצעירים שיש להם מגבלה שמונעת מהם ללמוד או לעבוד.

מה המשמעות של החקיקה להארכת האומנה?

זה משתנה בהתאם למדינה. כל מדינה יכולה לעצב את התוכנית שלה. המדינה מחליטה אלו שירותים הצעיר יקבל, היא מחליטה מה אפשרויות המגורים של הצעיר, מה הכללים לקבלת הסיוע.

האם החוק אומר שניתן להישאר אצל אותה משפחת אומנה עד גיל 21?

אתה יכול. אם משפחת האומנה מסכימה שתישאר עד גיל 21, זו אופציה עבור הרבה צעירים. למרות שהרבה מהם מעדיפים לגור בדירה משלהם. כך שבמדינות רבות יש את מה שנקרא "דירות בפיקוח". כך שהצעירים יכולים לגור בבניין אחד שכולו מיועד לצעירים כמותם ושיש בו צוות מלווה. לחילופין הם יכולים לשכור דירה בקהילה ואיש מקצוע נפגש איתם אחת לחודש. אפשרויות המגורים משתנות בהתאם להיכן אתה גר ומה זמין לך וזה יכול להשתנות בתוך המדינה. כך לדוג' בשיקגו יש שירותים רבים אבל אם תלכי לדרום אין שם הרבה מענים. זאת אומרת, יש מדיניות אבל אין מדיניות "הארכת אומנה" אחידה.

לסיכום, אם כן, ניתן ללמוד מהריאיון שלמרות שבארה"ב לא הכל וורוד, עדיין המדיניות כלפי בוגרי פנימיות מפותחת בהרבה בהשוואה לישראל.


ד"ר איימי דבורסקי (http://www.chapinhall.org/experts/amy-dworsky) היא חוקרת במכון לקידום מחקר ומדיניות Chapin Hall באוניברסיטת שיקגו, אילנוי. מחקריה מתמקדים בצעירים פגיעים כולל בוגרי אומנה, צעירים חסרי בית ובמתבגרות שילדו בגיל העשרה.

ד"ר תהילה רפאלי (https://www.researchgate.net/profile/Tehila_Refaeli3) היא ראש התוכנית ללימודי נוער וצעירים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון.

להשאיר תגובה